כשהחושך מגיע, אני מרגישה יותר בטוחה.
בטוחה לבכות, כי אף אחד לא רואה.
בטוחה לחשוב, כי אף אחד לא בוחן.
בטוחה להיות אני, כי מי שאדבר איתו לא יראה את פרצופי האמיתי.
החושך והלילה נותנים לי מחסה.
כך אני בטוחה יותר באישיות ובמראה שלי.
אם מישהו ירדוף אחרי אני אברח בין הצלליות.
אם מישהו יצחק עלי, אני אתחבא בצללים
כשתזרח השמש אסתתר במיטתי, כאילו דבר לא קרה.
אעטה את המסכה של הילדה הרגילה,
אסתובב בעולם בלי למשוך תשומת לב יותר מהרגיל.
אסתובב בעולם בלי שאף אחד יקשר בין הילדה מהלילה לילדה של היום.
וכשינחת חושך והערב יגיע.
אוריד את המסכה המזויפת ואניחה במיטתי.
אצא אל הלילה, כדי לחיות את האני האמיתית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה