החיים והמוות משלימים מעגל

החיים והמוות משלימים מעגל,

אם לא היה מי שיתאבל על המת,

איך היה מוות?

ואם לא היה מי שלכשימות,

יגידו עליו שבחייו עשה חסד,

איך היה חיים?

זהו מעגל בלתי נגמר,

אושר- שמחה- עצב –דאגה.

אף אחד אינו חסין,

רק אותו האדם,

המבודד מכל אדם אחר-הינו חסין.

חסין מפני מוות של קרוב,

כי קרוב אין לו,

אך אינו חסין מפני המוות של עצמו.

אך איך זה לחיות לבד,

בלי איש אחד קרוב?

זה כמו חיים נטולי חיים-כמו מוות.

אין זה שווה את המחיר.

היה עדיף להכיר אדם בחייו,

ולכאוב עליו אחרי שנפטר,

מאשר לא להכירו כלל.

אין כזה דבר מוות.

מוות הוא פשוט חוסר בחיים.

אין חיים.

מוות הינו מושג אשר המצאנו,

בכדי לתאר מצב הפוך,

מצב קשה,

מצב שלרובנו רע בו.

אדם המת עדיין חי בתוכנו,

למרות שהוא עצמו-לא חי עוד.

הזיכרון, המחשבות עליו,

הן המחזיקות את הנותרים מאחור,

בהם החיים נאחזים,

בזכרונות,

במכתבים,

במחשבות,

במה שהנפטר הותיר מאחור.

וזה מה שמחזיק אותנו,

שפויים,

נושמים,

חיים.

עד שהגלגל ימשיך להסתובב,

ויקח אותנו עימו,

ועלינו יתאבל אדם אחר,

ומעגל החיים-מוות ימשיך להתגלגל..